למה *לא* לקבוע סשן צילום של פחות מחצי שעה?

״אני צריך רק 2-3 תמונות טובות״ 

״תמונה אחת טובה מספיקה לי״

״אין לי מה לעשות עם כ״כ הרבה תמונות״ 

 לרוב האנשים לוקח זמן להתרגל למצלמה. כמה זמן? בין 5 ל10 דקות בערך. 

בכל סשן צילומים, את ה10-15 תמונות הראשונות אני פשוט יכולה אוטומטית למחוק. 

הגוף מכווץ, שרירי הפנים גם, ובאופן כללי, התחושה שמועברת דרך התמונה היא ״באאא לייי לברוח מפההה 

מה חשבתי לעצמי בכלל??!״ תוסיפו למצלמה ה״מאיימת״ גם את האנשים מסביב, שעוברים ברחוב ולפעמים 

מגניבים מבט מתעניין, את כל רעשי הרקע ואת המחשבות שעוברות לכם בראש ו… הסיכוי לתמונה מוצלחת 

הוא ממש נמוך! אני מבינה את הרצון לתקתק ולסיים עם זה מהר, אבל המטרה הסופית מתפספסת כשמגיעים בלחץ. 

אז קחו ממני טיפ ששווה זהב: אל (!) תקבעו צילומים לימים עמוסים 

ולחוצים, בחרו יום פנוי יחסית שבו הראש שלכם לא מוטרד. 

פנו לצילומים את הזמן הנדרש שעבורו קבעתם ותמיד תמיד קחו עוד קצת זמן 

אקסטרה ממה שתוכנן, כי ברוב המקרים הצילומים טיפה מתארכים ודווקא התמונות 

שיוצאות בסוף הן הכי יפות ומחמיאות - בהן אתם הכי משוחררים ומרגישים ש״החלק 

הרע כבר מאחוריכם״ וזה בדיוק הרגע שבו מתחיל כל הקסם.